סיוטים שלא נגמרים
לילות בלי שינה. גוף שלא נרגע. נפש שלא יוצאת מהקרב.
בכל יום במדינת ישראל יש לוחם שמחזיק את עצמו בכוח כדי לא ללחוץ על ההדק. יש לוחם שיושב לבד ברכב ולא מצליח להיכנס הביתה לילדים שלו.
יש אבא שמתעורר כל לילה בצרחות. יש אמא שמפחדת להירדם כי היא לא יודעת אם הבן שלה ישרוד את הלילה.
ויש נשים שחיות בפחד תמידי מהרגע שבו יקבלו את השיחה שאף אישה לא אמורה לקבל: "מצטערים להודיע לך…"
יש לוחמים שלא מפחדים למות.
המלחמה נגמרה בחדשות.
אצלם היא עדיין בתוך הראש.
הם ראו חברים נשרפים. אספו חלקי גופות. שמעו צרחות של ילדים. הריחו מוות במשך חודשים. והם חזרו הביתה עם כל זה בתוך הנשמה.
המדינה קוראת להם "גיבורים". אבל בלילה, כשהבית שקט, הם נשברים לבד.
יש לוחמים שלא מפחדים למות. הם מפחדים להמשיך לחיות ככה.
זו מלחמה פנימית שלא נגמרת.
פוסט־טראומה היא לא "קושי נפשי".
התקפי חרדה
חרדה שמרעידה את הגוף. נשימה שלא חוזרת. בית שלא מרגיש בטוח.
מחשבות אובדניות
יש לוחמים שלא מפחדים למות. הם מפחדים להמשיך לחיות ככה.
ניתוק מהילדים
יש ילדים שלומדים בגיל 6 לזהות אם אבא "בסדר היום".
קריסה כלכלית
משפחות קורסות כלכלית כי האבא לא מסוגל לעבוד.
משפחות שחיות בפחד
יש בתים שלמים שחיים בפחד מההתקף הבא. מהלילה הבא.
התמכרויות
התפרקויות. ניתוק. התמכרויות. נפש שלא מצליחה לצאת משדה הקרב.
מאחורי כל כרטיס כאן יש משפחה אמיתית שמבקשת עזרה.
מאז תחילת המלחמה:
המספרים בלתי נתפסים
ובזמן שהמערכת עמוסה אנשים מתאבדים.
משנת 2017 עד יולי 2025 התאבדו 124 חיילי צה"ל.
בשנת 2024: 78% מהחיילים שהתאבדו היו לוחמים. בשנת 2025 התאבד בממוצע לוחם מילואים אחד בכל חודש. רק 17% מהמתאבדים פגשו קב״ן לפני מותם.
כלומר רובם מתו בלי שמישהו באמת תפס אותם בזמן.
יש בתים שלמים שחיים בפחד מההתקף הבא.
המלחמה נגמרת בחזית. אבל בבית היא רק מתחילה.
הילדים מפסיקים לחייך. נשים הופכות למטפלות 24 שעות ביממה. משפחות קורסות כלכלית כי האבא לא מסוגל לעבוד.
יש בתים שלמים שחיים בפחד מההתקף הבא. מהצרחה הבאה. מההתפרקות הבאה. מהלילה הבא.
יש ילדים שלומדים בגיל 6 לזהות אם אבא "בסדר היום".
אנחנו לא מוכנים לחכות
אנחנו לא מוכנים לחכות לעוד הלוויה
בשביל זה הקמנו את "הקרב שאחרי הקרב" - מיזם חירום להצלת לוחמים פוסט־טראומטיים ומשפחותיהם.
אנחנו מגיעים למקומות שהמדינה לא מגיעה אליהם. לפני ההתאבדות. לפני הקריסה. לפני שהבית נהרס.
מאחורי המיזם עומדת אישה שמכירה מקרוב את הכאב
מאחורי מיזם "הקרב שאחרי הקרב" עומדת אסתר לייבלר, אישה שמכירה מקרוב את הכאב, את ההמתנה ואת הרגעים שבהם משפחות נאחזות בתקווה האחרונה. בתפקידה האחרון בצה"ל שירתה אסתר בענף שבויים ונעדרים בחטיבת הנפגעים, והשתחררה בדרגת סרן. מתוך שנים של מפגש עם משפחות ברגעים הקשים ביותר, עם פחד שאין לו מילים ועם הבנה עמוקה של המחיר האנושי שהמלחמה משאירה אחריה, נולד המיזם הזה. לא כעוד קמפיין, אלא כשליחות אמיתית: להגיע ללוחמים ולמשפחות שלהם בזמן, לפני הקריסה, לפני השיחה שאף משפחה לא צריכה לקבל, ולנסות לעצור את ההתאבדות הבאה לפני שהיא קורעת עוד בית בישראל.
איך אנחנו עוצרים את ההתאבדות הבאה?
שלושה מעגלי חירום שמחזיקים את הלוחם ואת המשפחה לפני הקריסה.
מוקד חירום
מענה מיידי ברגעי קצה
כשיש מחשבות אובדניות, התקפי חרדה, אלימות בבית או קריסה נפשית - אנחנו מנסים להגיע לפני שזה מאוחר מדי.
- מחשבות אובדניות
- התקפי חרדה
- אלימות בבית
- קריסה נפשית
עמית מלווה
לוחם שמחזיק לוחם
לפעמים האדם היחיד שלוחם מסוגל לדבר איתו הוא מישהו שהיה שם ויודע בדיוק איך להחזיק אותו ברגע הקשה.
- ליווי אישי
- לוחמים שליוו לוחמים
- זמינות מיידית
- תמיכה רגשית
סיוע למשפחה
כי הטראומה לא נשארת אצל הלוחם
כשהבית מתפרק, אנחנו מסייעים למשפחה במזון, כרטיסי קנייה, ליווי מול אגף השיקום ותמיכה בילדים ובנשים שנשארו לבד מול הכאב.
- כרטיסי קנייה
- סלי מזון
- ליווי מול אגף השיקום
- תמיכה בילדים ובמשפחה
❤️ כל תרומה יכולה להציל חיים
יש לוחמים שלא מפחדים למות.
הם מפחדים להמשיך לחיות ככה.
התרומות מוכרות לצרכי מס לפי סעיף 46
התרומות מועברות לעמותת "אחריות חברתית - לתת מכל הלב"
סכום אחר
הקלידו סכום מותאם אישית
אל תחכו לעוד שם שיותר לפרסום
הם נלחמו בשבילנו. עכשיו הם נלחמים לא למות.
תרמו עכשיו. לפני שנאבד עוד לוחם לקרב שאחרי הקרב.
מחר זה יכול להיות השם הבא.
עוד לוחם.
עוד משפחה.
עוד הלוויה.
או שאנחנו עוצרים את זה עכשיו.
תרמו עכשיו להצלת חיים
